בפרשת השבוע (ויחי) נכתב: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה."
טקסט הזוהר כתיבה בדבר הפרשה "וְכָאן בְּמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי כְּלוֹמָר שֶׁנֶחֱשָׁב לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא וַיְחִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָמָיו הָיוּ בְּצַעַר...". יעקב אבינו נכנס לדיכאון מעמיק בשנים שבהם תכנן שבנו האהוב יוסף נהרג. ורק למקרה שמע שבנו לייב, שוב אליו המסיבה ורוח חיי האדם. הפרשה מלמדת משנת לא מיוחדים ביהדות שקשורים במקרה למאורעות השבוע.
הגלל העצבות של יעקב, מסתלקת שלו דרגתו הרוחנית. השלב האחרון ה-1 לעלייה רוחנית לפי היהדות היא זמן האירוע. יש צורך לברר בידי להוות ישמחו ברחבי מצבו של. אינה ע"י אדישות עם סיומה של כי אם בגלל אופטימיות וראיה הוגנת הנקרא איכות החיים. הרב אשל"ג, רחב רגיל שנפטר אינו מזמן, אמר שיהודי יכול שיהיה עצוב חצי עת ביממה כשהוא עושה תוך ויתור נפש וכול שאר היממה לשהות בשמחה.
בעוד אנשים שלא בשמחה, חיינו לא נחשבים פעילות, אולם בשיתוף זמן האירוע נפתחות הזדמנויות חדשות בחיים וקשה לנו להרגיש הדבר בכל מקום יכולנו להתגורר אחר.
כל אחד למדים מהפרשה ששמחתו השייך יעקב נתפסה תלויה לרוב ביוסף. ברגע שהוא נלקח מהצלם, יעקב נעצב וברגע שיוסף חזר לחייו, פעם נוספת שמחתו. או נתלה את אותם אושרנו, מקור חיותנו, בדברים מבחוץ לכל מי שמעוניין, יילקח ממנו אושרנו בזמן שנאבד את זה. יש צורך לחפש אחר את כל האושר הפנימי של החברה בלא שיהיה זה הדבר תלוי בדברים חיצונים. אך האושר שלי הדבר תלוי באשתי, הייתי אצפה מהכתבה ליותר פרמטרים ואכעס כשלא אקבל זו.
או לחילופין האושר שלי עשוי בהצלחת ילדיי, אהיה בלחץ שאנו יצליחו, או גם האושר שלי עשוי בכסף אהיה ממורמר לעומת אסור עבור המעוניינים, או אכנס לדיכאון או אפסיד את החפץ. האושר האמתי עובר מבפנים ושאינם עשוי בנסיבות חיצוניות. כמה עולה ספר תורה רואים אנו שחוו אובדן וויתרו אודות שמחתם ולמעשה בדבר חיי האדם. לעומתם אנו צריכים כל אדם שעברו שבעה מדורי גיהנום בשואה והצליחו לבנות משפחות ואף להשיב חיות ושמחה לחייהם.
עד חיי האדם שברשותנו תלויה ברמת אושרנו, אנו צריכים לאשר שהאושר שבבעלותנו אינם מותנה באחרים ואין זה בדברים מבחוץ.
אפילו, בדיוק שרמת אושרנו ממש לא תלויה בעיקר במאורעות החיצוניים, אלא ההיפך משמש המעודכן, ככל שרמת אושרנו תגדל, מאוד הבריאה החיצוני ייטיב עמנו.
ואם נקשור יחד עם זאת למאורעות השבוע, איך קדם למה? הטרור לפילוג בעם או שמא הפילוג בעם לטרור? משפט שנוי במחלוקת לפילוג או שמא להיפך? אפילו, על פי היהדות, ככל שעם מדינה ישראל מעט יותר מפולג, באופן זה נולד משתדלת למעלה צרות. או אולי נתקן את עצמינו שלא תראה מרב השפעה לגורמים מבחוץ אודות מצב האחדות בעם.
היהדות מוכיחה את הציבור שכשם שאסור מוקד חיצוני לאושרנו, איך אל לכל אחד להאשים אף אחד למעט עצמינו בעגמת הנפש שכנראה אנו מקבלים. אינם את אותה בעל הבית, ממש לא את אותו הוריהם, אינן את אותם הממשלה ואפילו לא רק את האיסלאם. כשקורה אתר שמצער אתכם, עלינו שמצויים בעצמינו, מה נוכל לסדר בעצמינו. היכן איננו מעניקים דייו או לא רוצים מספיק?
כשנלמד להתגורר בשמחה אמתית לא תלויה על אודות, וכשנקיים "ואהבת לרעך כמוך" ותהיה בנו אחדות, בהתאם ל הקבלה ייעלמו כל האויבים החיצוניים של החברה. בנוסף נוספת מאמינים בזה, מהם נפסיד אם ננסה?